פרק 2 - טיול לברצלונה
'מקליד/ה...'
אההה!! ישששש!!
התיישבתי זקוף על הספה ושאבתי שלוק מים עצום מבקבוק הספורט הורוד מנצנץ שלי שאני מסתובבת איתו בבית כאילו אני כלב שצריך להתקרר כל הזמן. נחנקתי והתחלתי להשתעל.
ההודעה נכנסה בעודי משתעלת אז לקחתי נשימה עמוקה כדי להפסיק כי יש לי עכשיו הודעה חשובה לקרוא.
"אנטרקטיקה זה כאן" ענה.
עדיין 'מקליד/ה...'. אוו, עוד הודעה.
נווווווו
"בא לי להביא את אחד השפירצרים עם המאוורר שיש ברחובות שיש בהם המון מסעדות ולעמוד מולן כמו כלב עם הלשון בחוץ".
גם חתיך וגם יש לו הומור, אמאלה. הילדים שלנו יהיו כאלה יפים!
יודעים מה אומרים? 'או שאתה מתקן אנשים או שיש לך חברים', אז הוא החברים ואני רוצה שיהיה לי אותו.
"וואו ברצלונה! זה היה הטיול הראשון שטסתי עם חברה ולא משפחה!
כמה זמן אתה כבר גר בארץ?".
הנחתי את הטלפון על השידה ונשענתי על עדן החלון.
מתוך כ-100 שיחות אתה נפגש אולי עם אדם אחד.
איך אני עושה שזה יהיה בילי מ.?
בילי מושלם לי 😂
לקחתי שחטה וקיבלתי הודעה.
"מתי ביקרת פה?
אני גר 5 שנים בישראל אבל בבית הורים שלי דיברו עברית הרבה, וגם הלכתי לבית ספר עברי. עברי או יהודי?".
ח-א-מ-ו-ד, גם חסר בטחון בנוגע לעברית שלו.
אני אתן לך המון בטחון מותק, ואיתי תדבר עברית מושלמת שתעשה את אמא שלך גאה.
"לפני 8 שנים, אז אולי נפגשנו ברחוב ולא ידענו 😜 רצה הגורל ופיצינו על הטעות הזו עכשיו".
הוא ידע מה זה אומר פיצינו?
"איזה יופי, העברית שלך נהדרת!".
יש שני סוגי גברים, אלה הפלפלים שעל ההתחלה שאין סיכוי שאחמיא להם כי ברומא התנהג כרומאי, והחמודים שעדיין לא ברור איפה עובר הגבול בנוגע לכמה רעה אני יכולה להיות איתם, אז אני מתחילה במחמאה כדי לבסס את העובדה שהוא מוצא חן בעיניי.
"תודה רבה!" ענה.
אוקיי. נגמרה התנופה הראשונית של השיחה.
חייכתי לעצמי והנחתי את הטלפון בחזרה על השידה.
מחוץ לחלון היה קיוסק קטן עם כמה כסאות בחוץ.
ישבה שם אמא שנדנדה את התינוק שלה בזרועותיה, והאבא עיסה את כתפייה בעודו עומד מאחוריה.
זה לא מה שכולנו רוצים?
מישהו שיעסה את כתפינו בסוף יום עמוס, יחבק אחרי יום עבודה מתסכל?
זה מה שאני רוצה, אבל הדרך מהאפליקציה לשם עוד ארוכה.
הודעה.
כיביתי את הסיגריה והרמתי את הטלפון.
אההה!! ישששש!!
התיישבתי זקוף על הספה ושאבתי שלוק מים עצום מבקבוק הספורט הורוד מנצנץ שלי שאני מסתובבת איתו בבית כאילו אני כלב שצריך להתקרר כל הזמן. נחנקתי והתחלתי להשתעל.
ההודעה נכנסה בעודי משתעלת אז לקחתי נשימה עמוקה כדי להפסיק כי יש לי עכשיו הודעה חשובה לקרוא.
"אנטרקטיקה זה כאן" ענה.
עדיין 'מקליד/ה...'. אוו, עוד הודעה.
נווווווו
"בא לי להביא את אחד השפירצרים עם המאוורר שיש ברחובות שיש בהם המון מסעדות ולעמוד מולן כמו כלב עם הלשון בחוץ".
גם חתיך וגם יש לו הומור, אמאלה. הילדים שלנו יהיו כאלה יפים!
"וואי, הייתי מסתובבת במיאמי וחיה על השפריצרים האלה, רק שדמיין לשבת לאכול באיזה מסעדה וכל הזמן נכנסות לך טיפות מים לאוכל או לעיניים 😂".
רגע, צריך גם סיפתח להודעה נוספת שלו.
"איפה טיילת שנתקלת בהם?", הוספתי.
חו"ל זה תמיד נושא שיחה נהדר.
"גדלתי בברצלונה".
אווו, ספרדי, אני אוהבת אותם בין לאומיים.
קמתי לחלון לעשן סיגריה והטלפון ביד.
נו אדון מחובר, אני מחכה.
"בקיץ אצלנו גם כן חום מאוד גבוהה ולא בכל הבתים יש מזגנים, אז לפאמים כיף יותר ברחוב".
אתה ספרדי וחתיך, בשגיאות הכתיב שלך אני אטפל בהמשך, הרבה יותר קל כשנתכתב כל היום.
החלטתי בניגוד להרגלי לא לתקן אותו.
רגע, צריך גם סיפתח להודעה נוספת שלו.
"איפה טיילת שנתקלת בהם?", הוספתי.
חו"ל זה תמיד נושא שיחה נהדר.
"גדלתי בברצלונה".
אווו, ספרדי, אני אוהבת אותם בין לאומיים.
קמתי לחלון לעשן סיגריה והטלפון ביד.
נו אדון מחובר, אני מחכה.
"בקיץ אצלנו גם כן חום מאוד גבוהה ולא בכל הבתים יש מזגנים, אז לפאמים כיף יותר ברחוב".
אתה ספרדי וחתיך, בשגיאות הכתיב שלך אני אטפל בהמשך, הרבה יותר קל כשנתכתב כל היום.
החלטתי בניגוד להרגלי לא לתקן אותו.
יודעים מה אומרים? 'או שאתה מתקן אנשים או שיש לך חברים', אז הוא החברים ואני רוצה שיהיה לי אותו.
"וואו ברצלונה! זה היה הטיול הראשון שטסתי עם חברה ולא משפחה!
כמה זמן אתה כבר גר בארץ?".
הנחתי את הטלפון על השידה ונשענתי על עדן החלון.
מתוך כ-100 שיחות אתה נפגש אולי עם אדם אחד.
איך אני עושה שזה יהיה בילי מ.?
בילי מושלם לי 😂
לקחתי שחטה וקיבלתי הודעה.
"מתי ביקרת פה?
אני גר 5 שנים בישראל אבל בבית הורים שלי דיברו עברית הרבה, וגם הלכתי לבית ספר עברי. עברי או יהודי?".
ח-א-מ-ו-ד, גם חסר בטחון בנוגע לעברית שלו.
אני אתן לך המון בטחון מותק, ואיתי תדבר עברית מושלמת שתעשה את אמא שלך גאה.
"לפני 8 שנים, אז אולי נפגשנו ברחוב ולא ידענו 😜 רצה הגורל ופיצינו על הטעות הזו עכשיו".
הוא ידע מה זה אומר פיצינו?
"איזה יופי, העברית שלך נהדרת!".
יש שני סוגי גברים, אלה הפלפלים שעל ההתחלה שאין סיכוי שאחמיא להם כי ברומא התנהג כרומאי, והחמודים שעדיין לא ברור איפה עובר הגבול בנוגע לכמה רעה אני יכולה להיות איתם, אז אני מתחילה במחמאה כדי לבסס את העובדה שהוא מוצא חן בעיניי.
"תודה רבה!" ענה.
אוקיי. נגמרה התנופה הראשונית של השיחה.
חייכתי לעצמי והנחתי את הטלפון בחזרה על השידה.
מחוץ לחלון היה קיוסק קטן עם כמה כסאות בחוץ.
ישבה שם אמא שנדנדה את התינוק שלה בזרועותיה, והאבא עיסה את כתפייה בעודו עומד מאחוריה.
זה לא מה שכולנו רוצים?
מישהו שיעסה את כתפינו בסוף יום עמוס, יחבק אחרי יום עבודה מתסכל?
זה מה שאני רוצה, אבל הדרך מהאפליקציה לשם עוד ארוכה.
הודעה.
כיביתי את הסיגריה והרמתי את הטלפון.
תגובות
הוסף רשומת תגובה