Just Swipe

השעה נהייתה כבר ממש מאוחרת, 1 וחצי בלילה ותכננתי ללכת לישון לא אחרי 2 וחצי. הנחתי שזה זמן טוב למקלחת אבל מה אם בילי יתקשר? אתקלח מחר בבוקר. הלכתי לצחצח שיניים ולשים מסכת פנים. היה לה ריח טוב, אבל איתה על פניי נראיתי כמו הענק הירוק, בנקבה, ועם פחות נחיריים. שמעתי צליל של פייסבוק מרחוק, אז לא מיהרתי. שטפתי את הפנים וחזרתי לספה ששקע הישבן שלי כבר הספיק להתיישר ולהעלם. בקשת חברות. "אנחנו מכירים?", היו לנו 5 חברים משותפים אבל לא ידעתי מי הוא. בתמונה נראה סימפטי ואני נחמדה. רגע, בואו נדבר על כל הקללות שקיבלתי על שהייתי נחמדה ועניתי במקום לסנן או לחסום. כתקציר, אמא שלי זונה, סבא שלי מסגיר יהודים ל נאצים , אני מכוערת, שטחית, צבועה ומזוייפת... ועוד כמה מילים שהשתיקה יפה להן. וזה רק כי דחיתי בעדינות, נימוס ותוך כדי איחולי בהצלחה. "לא, אבל אשמח שנכיר". גם החרקים מעופפים בסלון שלי רוצים להכיר, "אבל איך הגעת אליי?" "ראיתי שפרסמת פוסט בקבוצת הפייסבוק 'רווקים ורווקות במרכז' " "לא פרסמתי שם פוסט כמה שנים..." "אה, כן... תגובה!" "ג...

אם אני הטוסט אתה תהיה הגבינה, עלאק. שיט! זה רומז שיהיה למעלה, אבל אני מעדיפה להיות למעלה וגם שלא יחשוב שאני כזו ונילה. "או שאתה תהיה הטוסט ואני הגבינה". איך ששלחתי את זה הבנתי שאני נשמעת מטומטמת. "אז מי אתה? מה משוגע בך, אדון טוסט? ". למההה את ממשיכה עם עניין הטוסט???? "חחחחחחחח מוזמנת להמרח עליי כמה שבא לך" "סתם חחח" "אני יותם, חשמלאי עצמאי, גר ביהוד, ומסתבר שאני בקטע של טוסטים. What?". איך אפשר להתאהב פעמיים באותו ערב? פעמיים באותה שעה?? "חחחחחחח" "מה משובש בך מלבד זה שאת גבינה מומסת?". זה תקין שאני אוהבת אותם כאלה? חצי אפויים? חדל דימויי אוכל! "אני דמי, גרה בראשון, מעצבת גרפית, מובטלת, חיה את חיי הבטלה והסרטים". צריכה עוד משהו מעניין, זה לא ראיון. "דוברת 5 שפות ושחקנית פינג פונג בליגה שלא קיימת למתחילים שדי סבבה". עכשיו הוא ידע שאת חנונית ויש לך מדליה של מתחילים בפינג פונג. "אני משחק טניס! אולי מתישהו תלמדי אותי פינג פונג?". הטבעת שאני רוצה נמצאת בחלון הראווה השמאלי של סניף 'הבורס...

"לכמה דייטים עם פרחים וקליעה למטרה כבר יצאת?", שלחתי לחתיך השטני הממושקף. רגע, צריכה לבדוק מה שמו, כבר נהיה לי סלט. דויד. אוקיי. בילי, אהובי הספרדי. דויד, החתיך השטני שיצא כנראה להרבה יותר מדי דייטים. מה שאומר שההודעה שלי ממש שיקפה את הפאניקה מאחורי זה והוא לא יענה לי לעולם. ויותם, הג'ינג'י עם המזגן. "יאללה בואי, אפילו החלפתי סדינים בשבילך". החלפתי בין חלונות השיחה ובהיתי בפרצוף היפה של יותם עם העגיל בגבה והשיער הכתמתם. אוף. הוא פלירט... "חחח". זה היה מוריד ממש. לחצתי 'אחורה' חזרה למסך כל השיחות כדי לחזור לבילי, אבל קיבלתי ממנו עוד הודעה. "סתם סתם, אני יותם, מה שלומך?". That's better. ופתאום הפרפרים שבו. "בסדר, רותחת". מחקתי. "בסדר, יום קשוח עם החום הזה הא?". נראה לי שבזבזתי את כל היצירתיות על בילי. "כן, אפילו החתולים שלי נכנסו מהגינה למזגן". קצ'ינג. קיבלת עוד נקודה על החתולים ועוד אחת על הגינה. אין כמו בוקר בגינה, עם קפה ביד וחתול מתחכך ברגל שלי. "חחחחח לפתוח את החתול היה כמו לפתוח את הת...

זה נחמד, אבל זה נחמד כשעוברים תראיון ומתחילים שיחה אמיתית. "אז מה בינתיים יצא לך מהאפליקציה?", שאל בילי. מה לי יצא אתם שואלים? כמה סטוצים, כמה ווירדוז, כמה מולטי-דייטים וזוגיות אחת של שנה. אז נראה לי אני מתקדמת ומשחקת בליגת הפרו. איזה לא-דבר-להתגאות-בו. "יצאתי לכמה דייטים, לא משהו מיוחד". "היה פרח באמצע השולחן וניצחת אותן בקליעה למטרה?". חייכתי בגאווה על השנינות. "מה?". שיט, רגע, מה? טעות בשיחה. זה בכלל לא היה איתו! התבלבלתי עם הבחור השטני והקליעה למטרה, שבכלל שכחתי לכתוב לו! נזכרתי בפעם האחרונה ששיחקתי בקליעה למטרה. זה היה בהוסטל בפלאיה דל כרמן, במקסיקו. ירדתי מהחדר לבר ערב אחד, נחושה למצוא חברים חדשים ולשכוח את את הבחור ששבר את ליבי 3 ימים קודם וישב מאחוריי על הערסל. הסתכלתי מסביב וראיתי חבורה של 3 בנים ובחורה על הבר. התיישבתי לידה, הזמנתי בירה ופניתי אליה לבקש אש. זו תמיד ה-דרך לפתוח שיחה עם זרים. לא הייתה לה והיא ביקשה מהבחור לידה. קראו לה שנדי והיא הייתה בת 38, הבחור לידה היה חמוד. היא סיפרה לי שהיא מקנדה, והם מארה"ב, והם הכירו אמש בהוס...